המפגש הראשון שלנו השנה בבת ים היה נהדר. אני מוצאת שיש נחמה עבורי בפגישה הזאת עם הילדים בימים הקשים והעצובים שעוברים עלינו. הגיעו 26 חברות וחברים. חלקם חדשים, חלקם ותיקים. היתה לנו שמחת פגישה אמיתית. אחרי ארוחת הצהריים התיישבנו במעגל ודיברנו על מה שעושים בדרך רוח- חושבים מחשבות ורעיונות ומביעים אותם בקול, מקשיבים לזולת ומתעשרים במחשבה חדשה, בהבנה אחרת. עמדנו גם על השוני מלימוד בכיתה בה בדרך כלל מצפים מאיתנו לתשובה נכונה, חד משמעית, לאו דווקא אישית. המשכנו במשחק הכרות. חילקתי א

מרגישים שסוף השנה כמעט כבר כאן. רצינו להשלים את המשימה הספרותית ולכן החלטנו שנעשה מפגש וחצי ספרות ועוד חצי מפגש של משחק. זו היתה ההחלטה, בפועל הדברים היו קצת אחרים. השיחה שלנו החלה בדיבור על מושג החסד. אני לא זוכרת איך הגענו לשם אבל היתה שיחה מעניינת מאוד, שיחה ערנית, קולחת. חזרנו לשיר. הזכרנו לעצמנו את האלמנטים שישנם בשיר בו אנו עוסקים. כל ילדה קבלה את מה שכבר הספיקה לכתוב במפגש הקודם. המטרה הפעם היתה למצוא דוגמאות בשיר לאלמנט הנבחר ולכתוב איזה אווירה/רגש/ תודעה הוא מייצר/מנ

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה קראנו קטע קצר מתוך ״ספר הדאו״, על כך שהחלש גובר לעתים על החזק. זה היה כחלק מנושא ״פמיניזם ומגדר״, אבל התלמידות לקחו את הטקסט למקום אחר... השאלות שנכתבו: מה זאת אומרת ״אין רך וחלש מהמים?״ כתוב ש״אין איש בעולם שלא יידע זאת״, אבל יש אנשים שלא יודעים. למה כתוב על הפכים? איך החלש גובר על החזק, הרך על הקשה? האם החלש באמת גובר על החזק? ״בעולם אין רך וחלש מהמים״, אבל יש אנשים חלשים – למה הם שוכחים מהאנשים שנפגעו ממכות וד

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: התחלנו בקריאת הטקסטים שהתלמידות כתבו בשבוע שעבר. רובן קראו בשמחה, והסכימו שנקרא גם את התגובות שכתבה הדר כדי שנוכל ללמוד מכך כולנו. לאחר מכן הסברנו קצת על שלבי הכתיבה העיונית שמצפים לנו, והתחלנו לנסח טענה אודות השיר שבו אנו עוסקים, ״ולא היה בינינו אלא זוהר״. במשך כמעט חצי שעה ישבנו וכתבנו באופן מחושב מאוד משפט אחד בודד על דף שורות קטן, שמתחיל במילים ״אני רוצה להגיד ש…״ אנחנו רואים שלתלמידות יחסית קל בשלב הזה להצביע ע

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות

שבוע 20 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו להתאוורר קצת עם סרט אנימציה. הצטיידנו בפופקורן ועוגת תפוחים. הסרט סיפר על לטאה וצב שחיים להם באקווריום בכיתת בית ספר.  הלטאה, שמו ליאו, הבינה שהחיים קצרים והוא לא הספיק לחוות את העולם. הוא מצא את עצמו בסופי שבוע נמסר לפי התור לילדי הכיתה. התוכנית שלו בהתחלה היתה לנסות לברוח אל העולם הגדול אבל מהר מאוד הוא מצא שהרבה יותר מעניין ונכון לעזור לחברים החדשים בשיחות נפש מרחיבות לב. בסוף הסרט דיברנו על דמויות שאהבנו יו

השבוע ה-19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״אדה״ מאת ולדימיר נאבוקוב, העוסק בזיכרונות מהעבר. השאלות שנשאלו: האם פגעו בו באהבתו הראשונה? למה קרו לו בילדות ״צירופים בלתי צפויים״? למה כתוב ״כאב ראשון או חלום בלהות״, למה לא דברים טובים ודווקא ״אהבתו הראשונה״? למה ואן שיחזר את עברו הרחוק ביותר ולא השאיר אותו כפי שהוא היה?  למה שמישהו ישחזר משהו שהוא כבר עשה – ועוד משהו ממש מפעם?  השאלה האחרונה נבחרה (פה אחד). מאיה – יכול להיו

השבוע ה-18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר) קראנו קטע קצר מתוך ״ספר הדאו״ על הפכים שמשלימים זה את זה. השאלות שנשאלו: למה צריך שכל העולם יידע שהיפה הוא יפה? למה כתוב רק הפכים? מה הכוונה ב: ״כל העולם יודע שהיפה הוא יפה, וזה המכוער״? למה בשתי השורות האחרונות הוא משתמש בשמות מעליבים (רע, מכוער)? למה כל העולם יודע ש״היפה הוא יפה״ וש״הטוב הוא טוב״ - יש כאלה שלא יודעים. השאלה האחרונה נבחרה. ירין - לא יכול להיות שכל העולם יודע וכמה בודדים לא. ״כל

השבוע ה-17 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק נגאר): קראנו קטע קצר מתוך ״המשתה״ לאפלטון, העוסק באהבה, ביופי ובטוב. השאלות שנשאלו: האם דיוטימה רוצה להתחתן עם סוקרטס? האם לסוקרטס היו חברים? למה הם מדברים על אהבה, מאהב ודברים כאלה? למה כתוב ״המאהב משתוקק לדברים יפים״? למה דיוטימה מדברת על דברים יפים? מי המאהב שמתכוונים אליו בטקסט? האם הוא [סוקרטס] פגש אותה [דיוטימה] בחיים האמיתיים? ולבסוף השאלה שנבחרה: מה היה קורה אם סוקרטס לא היה שואל שאלות, איך החיים

שבוע מס׳ 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק נגאר): צפינו בסרטון של חברת קוסמטיקה שבו רואים דוגמנית שמאפרים אותה, ואז עושים פוטושופ לתמונה שלה ומפרסמים בשלט חוצות. השאלות שנכתבו: למה חברת הקוסמטיקה פרסמה פרסומת לא נכונה? למה בשלט הייתה אישה (זה היה יכול להיות בן)? אם האישה ידעה שיערכו את התמונה, למה היא הסכימה? מדוע האנשים שינו את [התמונה של] האישה (היא כבר הייתה יפה)? מה דעתכם, האם זה בסדר לעשות את זה? למה אישה או כל אדם אחר צריכים פוטושופ ואיפור

שבוע מס׳ 15 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: (אופק נגאר)   אירחנו את אליאסף, המורה המלווה שלנו. קראנו טקסט נוסף מג'ואנג-דזה, "שמחת הדגים". (קראנו בהתחלה חלק אחד שלו. באמצע הדיון חילקתי את ההמשך שלו.) השאלות שנכתבו: מה הקשר "זו שמחה של דגים"? הטקסט נכתב בסינית, איך זה שהוא בעברית? למה השמות [של אנשים] ארוכים ולא-מובנים? למה ג'ואנג-דזה חושב על דגים? האם דגים יכולים לשמוח? השאלה האחרונה נבחרה. אמה – דגים יכולים לשמוח אבל לא רואים שהם שמחים. כל אחד יכול לש

שבוע מס׳ 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. ספרות: היינו יחד שתי הקבוצות.  חילקנו את השירים הז"הב שכתבנו יחד בשבוע שעבר. מעטים שיתפו אותנו בקריאה בקול. המשכנו לספר שהבאתי "כמה טוב להכיר את מר ליר" שמו. סיפרתי על אדוארד ליר, צייר, מאייר, משורר שירי נונסנס שחי במאה ה19 וטייל הרבה בעולם. גם לארץ ישראל הוא הגיע. קראנו שני שירים שלו. דיברנו על מאפייני שירי אי-גיוון, על חריזה, על רוח השטות בהן, על האנשה. הילדים, אני מודה, התלהבו הרבה פחות מההתלהבות של אופק ושלי... בחל

שבוע מס׳ 13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בסרטון של אדם שמקריא את סיפור הילדים ״טרופותי״ בקולות של הדמויות השונות (מלווה בתצלומי הספר). הסיפור בקצרה מספר על עכבר קטן שמסתובב ביער, ולכל הטורפים הפוטנציאליים שהוא פוגש הוא מספר שהוא הולך לפגוש את ״טרופותי״ - יצור מומצא ומפחיד. להפתעתו הרבה בסוף הוא באמת פוגש את טרופותי שרוצה לאכול אותו, אבל העכבר מראה לו איך כביכול כל חיות היער מפחדות ממנו (כאשר למעשה הן מפחדות מטרופותי עליו שמעו סיפורי אימה). הש

שבוע מס׳ 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: פתחנו עם טקסט של ניטשה שהילדים קראו במפגש הקודם. הטקסט הוא קטע מתוך ״שקיעת האלילים״, וניטשה מציג בו למעשה את העמדה של מרבית הפילוסופים - אליה הוא מתנגד - לגבי אי-האמון בחושים. לא אמרנו לילדים שניטשה מציג כאן עמדה שאיננה שלו. באמצע הדיון תכננו לשלוף את המשך הקטע, שבו ניטשה מציג את עמדתו שלו שמאדירה את החושים, ובייחוד את חוש הריח. השאלות שנכתבו (על הקטע הראשון): למה הטקסט מדבר דווקא על דברים שקשורים בגוף? מה ז

שבוע מס׳ 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. בשיעור הפילוסופיה התחלנו לקרוא טקסט שאופק  הביא מתוך ניטשה. התלמידים התקשו לקרוא ואופק שישב לידי הסתכל עלי ואמר: לא אכפת לי לא לערוך דיון היום. נתמקד בקריאה. וכך קראנו את הטקסט (הלקוח מתוך ״שקיעת האלילים״ לניטשה המציג את הביקורת שלו על הפילוסופיה, ובהמשך את עמדתו שלו) שאחז כשש שורות במשך שעה וחצי. כל תלמיד ותלמידה קראו כל שורה עד שהצליחו לקרוא נכון, ממש נכון. כולל דגשים רפים, נקודות, פסיקים, מקפים מפרידים וכן הלאה. זה

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: השבוע אירחנו את סיגל שהחליפה את הדר. קראנו טקסט שנכתב לא על ידי פילוסוף מפורסם, אלא על ידי מישהי בקבוצת פייסבוק - מודעה ללק ג׳ל . על הטקסט הזה שאלנו שאלות וקיימנו דיון. השאלות שנשאלו: על מי מדבר הטקסט ולמה הוא על ציפורניים? למה זה על לק ג׳ל ולמה זה הצבע שיש לסיגל? מה זה טיפס? בסוף הטקסט כתוב ״אני כאן״ - איפה זה ״כאן״? למה ציפורניים ״טבעיות״ אם אני רוצה הדבקת ציפורניים? למה היא מתכוונת ב״אהבה״? למה בנות יושבות

שבוע מס׳ 9 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: קראנו קטע קצר מתוך ״הגיונות על הפילוסופיה הראשונית״ של דקארט, העוסק בחושים שמטעים אותו. השאלות שנשאלו: האם הוא באמת ישן, ואם הוא ישן איך הוא חש? למה הוא מדבר על עצמו אם לכל בני־האדם יש חושים? למה הוא מתכוון ב״שאני ישן״? למה הטקסט מדבר על חושים? למה כל האנשים חושים שחושים זה לא דבר טוב? איך יש לו את כל החושים אם הוא פילוסוף חשוב כל כך? למה כל התופעות מוטעות? למה שהוא יחשוב שאין לו חושים - הרי הוא זה ששומע, מרג

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו לשבור שגרה עם צפייה בסרט. אופק המליץ על סרט אנימציה מנטפליקס, נימונה שמו.  את הסרט ראינו כמובן לפני שהבאנו אותו לצפייה לחברים בבת ים. הצטיידנו בפופקורן, הכנו מכלים קטנים מבריסטולים וקיווינו שהילדים יאהבו את הסרט כמו שאנחנו אהבנו אותו. לא התאכזבנו. הילדים היו מרותקים לאורך כל השעה וארבעים דקות.  הסרט מספר על נימונה, ילדה שובבה במיוחד,  על סף האלימה שחוברת לאביר קטוע יד שמואשם ברצח שלא ביצע. היא מזדהה איתו כי

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים?  השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו קטע מתוך ״ספר הדאו״ העוסק בחושים. השאלות שנשאלו: מה הכוונה ״5 הצבעים מעוורים את עינו של האדם״? למה הוא מתכוון ב״מרחיק את זה ובוחר בזה״? מי הוא אותו חכם? למה דווקא 5 צבעים? למה ״רכיבה וציד מטריפים את ליבו״ זה דבר רע, אם כשהוא רוכב וצד הוא נהנה? למה להרחיק משהו אם בסופו של דבר הכל מעניין אותנו? למה מדובר על צבעים? - זה נושא מוזר ומשונה אבל אפשר להתמודד.  השאלה האחרונה נבחרה. נויה - הם חושבים שזה