שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון התחלנו את השיעור בניסיון לקרוא מחדש את הטקסט של אריסטו על אהבה עצמית משבוע שעבר, ולתת לו, בעזרת מצגת, צורה של טיעון לוגי, שבו טענה אחת מובילה בהכרח לטענה אחרת. מכל הטענות, של אריסטו ומתנגדיו, עוררו הכי הרבה מחשבה או שאלה צמד הטענות, שבמילים שלנו אפשר לנסח כך – A - "מה שאדם עושה מתוך שליטה עצמית משוייך באופן הכי ברור לעצמי שלו" B – "מה שאדם עושה מתוך חוסר שליטה עצמית משוייך פ

שבוע שישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון היה קשה יותר להתחיל הפעם – אולי זאת השפעת (כמה וכמה חסרו לנו), ונחוץ היה להתמקם על מגדל גבוה, עם איקרוס ודדלוס אביו, שהוגלה לכרתים מאתונה. פתחנו בסרטון של חמש דקות שמגולל במהירות את עלילות דדלוס הממציא הגאון שהסתבך ללא הרף. קראנו את המיתוס כפי שכתב אותו אובידיוס במטמורפוזות, ותרגם שלמה דיקמן מלטינית לעברית מליצית ויפה, שתרגמה יעל לעברית של עכשיו תוך כדי קריאה. בשיאה של התעופה

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון המשכנו מהנקודה שבה עצרנו בשבוע שעבר עם 'אתה בודאי זוכר' של דליה רביקוביץ'. התלמידים.ות שיתפו לפי סדר הישיבה בשורה אחת מתוך השיר שנראתה להם מרכזית או מצאה חן בעיניהם, וסיפרו – אם רצו – עם מה הם.ן נשארות.ים כשהלב מכאיב, "אחרי שכולם הולכים". היה מעניין ויפה לראות עם איזו שורה כל אחת מתמקמת בעולם שקם לעינינו בשיר. יש מי שנמשכו ל"צבעים העזים", למטפחת הכחולה ש"הופכת לעומק באר", וי

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון רק כשחושבים על מה יותר חשוב ומה פחות חשוב, אפשר להעריך נכונה את מעמד הידע שיש לנו או לאחרים. כשסוקרטס מסביר את דבר האורקל על חוכמתו, בכך שבניגוד לאחרים, הוא יודע שהוא לא יודע, ייתכן שהוא מתכוון שבניגוד לאחרים, שמעריכים את הידע הלא חשוב שיש להם כידע חשוב, הוא שיודע שהכי חשוב לדאוג לנשמה, יודע שהוא לא יודע כלום בקשר לדברים הכי חשובים. ולא בגלל שהוא לא מנסה. לדאוג לנשמה, לפי סו

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון בהחלטה מודעת – שאת תוצאותיה לא צפינו – סיכמנו שניתן להמשך הקריאה והדיון במיתוס של נרקיס ואכו כמה זמן שיידרש. התחלנו בלהיזכר ולהזכיר מה קראנו ואיפה עצרנו. כתבנו על הלוח נקודות שהתלמידות.ים העלו בפעם הקודמת. אט-אט צללנו לקריאה, ועל הדרך שמטנו קצת (או הרבה?) את השעה ולוחות הזמנים. אחרי שסיימנו לקרוא יחד התפצלנו לחברותות. ביקשנו לבחור תיאור/ משפט שמצא חן במיוחד. אחרי ההפסקה אספנ

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון באוניברסיטת בר אילן . בכיתה י' מורן בנית ושי אטר השבוע המשכנו מתוך נושאי השבוע שעבר - מקורות החיים לשאלת הזהות העצמית כשאלה פילוסופית. התחלנו בתרגיל קצר של כתיבת קורות חיים עתידיים, מנקודת המבט של עצמנו העתידיים. מתוך הטקסטים, שחלקם היו מופשטים יותר וחלקם קונקרטיים יותר, חלקם ברורים וחלקם מביעים אי-וודאות, יצאנו לשאלת הזהות, זו בין עצמנו לעצמנו לאורך זמן. עסקנו בשני פרדוקסים עתיקים לגבי זהות עצמית: הספינה של תזאוס ובעיית בעל החוב.

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון את תחילת המפגש בילינו באופן קצת מפתיע בחישובי הפרשים בין מספרים שליליים. אם סוקרטס עמד למשפט ומת ב 399- ואפלטון נולד ב 427-, בן כמה היה אפלטון כשסוקרטס מת? אחר כך למדנו שאולי עדיף לא לעוף על עצמך בפני אנשים שמראש שוקלים להרוג אותך, מכיוון שהם מרגישים שאתה מתנשא עליהם. אף אחד לא אוהב שחצנים. אפילו לא ואולי בעיקר לא, אם לשחצנות שלהם יש בסיס, כמו במקרה של סוקרטס. השורה התחתונה הז

פתיחת שנה בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית אורנים. בכיתה י' של יעל תמיר ועמוס ינון אחרי התכנסות נעימה ומשמחת, מצוידות ב"פנזינים", התמקמנו נרגשים בכיתה. הכל חדש חדש: הפורמט, המחברות, התלמידות.ים, המורים.ות. עשינו סבב היכרות של שם, מקום מגורים ו"תקראו לי כש..." (משהו שאני אוהב לעשות/ משהו שאני טובה בו). כתבנו לעצמנו למי לקרוא מתי. פיזרנו פתיחות בחדר: משפט פותח או שניים בשלל יצירות. התלמידות.ם בחרו מבין הפתיחות וסיפרו למה שמו לב בפתיחה שבחרו (היו שם בין היתר:

שבוע עשירי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי תיכון במכללה האקדמית תל חי.   בכיתה י' של מירב מידן וירון אלון: נפגשנו בהרכב מצומצם מאוד, יותר...

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: השבוע התחלנו נושא חדש במפגשי פילוסופיה: אמנות. הטקסט הראשון שלנו היה קטע מהמיתולוגיה היוונית על תחרות הציירים שבין זאוקסיס לפרהסיוס. השאלות שנכתבו: אם פרהסיוס היה צייר למה הוא לא היה ידוע? למה הציפורים רצו לנקר את הענבים אם זה ציור ולא אמיתי? למה שמישהו יצייר וילון על ציור? למה דווקא בחרו באמן לא מוכר ודווקא בפרהסיוס? האם הוא צייר אשכולות ענבים? איך הוא צייר על הווילון? למה בכלל פרהסיוס צייר וילון?

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות

שבוע מס׳ 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק נגאר): צפינו בסרטון של חברת קוסמטיקה שבו רואים דוגמנית שמאפרים אותה, ואז עושים פוטושופ לתמונה שלה ומפרסמים בשלט חוצות. השאלות שנכתבו: למה חברת הקוסמטיקה פרסמה פרסומת לא נכונה? למה בשלט הייתה אישה (זה היה יכול להיות בן)? אם האישה ידעה שיערכו את התמונה, למה היא הסכימה? מדוע האנשים שינו את [התמונה של] האישה (היא כבר הייתה יפה)? מה דעתכם, האם זה בסדר לעשות את זה? למה אישה או כל אדם אחר צריכים פוטושופ ואיפור

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר והדר הירש: פילוסופיה: לקראת ביקורו של הפילוסוף יהודה עתי בבית־החינוך שלנו בשבוע הבא, קראנו את אחד משיריו שנקרא ״זה כמו לבחור בין שמחה לעצב״, מתוך ספרו ״מה לך רוח?״. השאלות שנשאלו: למה צריך להבין שאין בחירה בין עצב או שמחה? למה קיים הדופק כשיש עצב ושמחה? למה רק החום דופק ופועם, האם הלב לא אמור לפעום גם? מה משמעות ״הדופק הפועם״ בהקשר של שאר השיר? עם מה הוא דיבר - על קושי בחיים? כשהוא אומר ״איפה אתה״ למה הוא מתכוון

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה