שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.

למפגש בחמישי הגיעו 14 ילדים. איחדנו קבוצות: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קטן מתוך ספר פילוסופיה סיני על תודעה דגיגית ותודעה אנושית  . השאלות שנכתבו: למה הם טיילו על הגשר? למה הוא אמר שהדגים שמחים? איך הוא הבין שהדגים שמחים רק בגלל ש"הם שוחים כרצונם"? מאיפה הוא יודע שהדגים שמחים? למה שיהיה אכפת אם הדגים שמחים? מה זה לבנוניות? "נחזור אל ההתחלה" מה זה אומר? איפה נמצא הנהר? איך אפשר לראות רגשות של בעלי חיים ? השאלה האחרונה נבחרה. אלרואי: כי הם עושים בועות בלו בלו רות

שבוע 14. 14 ילדים הגיעו. חזרנו לשגרה !! הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: עסקנו בטקסט סיני שהביא אופק. השאלות: למה הוא לקח גבעול והצביע על גולגולת? של מי הגולגולת? מה זאת אומרת גולגולת בת 100 שנה, מי נותן מספר? למה נאמר : "רק אני וזה יודעים ששום דבר לא נולד מעולם ולא מת מעולם"? השאלה האחרונה נבחרה. מעין: תמיד המורה אמרה שמישהו לא באמת נולד ומת אלין: כמו מעין, בגלל שבהתחלה אמרו לגולגולת שהיא לא יכולה לחזור לחיים וגם לא יכולה למות בחזרה אלרואי: חושב שאמר את זה ליאורי: מתייחס לאלי

שבוע 14 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. הנגיף משתולל ואנחנו משתדלים ככל שביכולתנו על מנת לשמור על השגרה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: קראנו טקסט סיני  (סליחה ומחילה, לא זוכרת את שם המקור). השאלות שנכתבו: מה זאת אומרת הרגע שלו? למה הצער והשלווה לא יכולים לחדור אליו? זה רגע שלו, למה? על מה הטקסט? מה זאת אומרת "באבדו"? כתוב "כשאדם מקבל את חייו" מה זאת אומרת, איזה חיים הוא מקבל? על מה מדובר, על חיים או שלווה? "כשאדם מקבל את חייו זה הרגע שלו" מה זה אומר?  השאלה האחרונה נבחרה. אלין

השבוע ה 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים עמד גם הוא בסימן נגיף האומיקרון המשתולל. רק 10 ילדים הצליחו להגיע למפגש אבל אנחנו מנסים בכל כוחנו לשמור על השגרה ולהמשיך הלאה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה (אופק): התחלנו עם קטע מתוך "הדודה מיכל" של מאיר שלו . השאלה שנבחרה: "למה רשום 'כי כך חולף הזמן כשאנחנו ילדים'? האם הכוונה שהזמן כשאנחנו ילדים שונה מהזמן עכשיו?" דניאל - הזמן שונה כשאנחנו מבוגרים כי כשאנחנו מבוגרים הזמן יותר ארוך, כשאתה ילד זה עד גיל 18, ובבגרות זה ל

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: פילוסופיה: הזכרנו את המפגש הקודם (קהלת ג') והתחלנו בזה החדש בציור של דאלי . לא הכברתי מילים. הילדים כתבו שאלות: למה יש בציור חור שחור? מה זו החיה הלא מוכרת? למה הצייר בחר לצייר שעונים? מה הדברים בכחול? למה השעונים נוזלים? מה השעה בשעון? למה הציור יפה? תלינו את השאלות, טיילנו ביניהן. השאלה שנבחרה: למה הצייר בחר לצייר שעונים? אורי: אולי אהב שעונים אלרואי: חובב שעונים ליאורי: מדבר על זמן אור: באמת מ

שבוע שמיני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. שמחים מאוד לחזור לשגרה אחרי חופשת החנוכה: הדר הירש ואופק נגאר: פילוסופיה: היה מפגש מצוין אתמול בבת ים. הילדים שמחו לחזור. בשל מיעוט משתתפים הפעם (רק ארבעה הופיעו מאחת הקבוצות) החלטנו לאחד כוחות. לחלק הפילוסופי עלינו לספריית המבוגרים. כל אחד תפס פינה ורשם מחשבות על המקום. חזרנו לכתה והילדים רשמו שאלות: יש פה אנשים שגם כותבים פה? למה אני מרגישה שהספרים תוקפים אותי? כמה נושאים של ספרים יש? למה יש תמונות בספרייה? האם ילדים יכולים לקרוא ספרי

שבוע שביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לרגע קט: הדר הירש: פילוסופיה: אתמול הגיעו 16 ילדים למפגש בבת ים. החלטנו להעביר את החלק הפילוסופי יחד . לפני שחילקנו טקסט (הפתיחה של הגלגול של קפקא) סיפרתי קצת על המחבר ועל נושאי הכתיבה שלו. דיברתי גם על הביטוי "מצב קפקאי". קראנו את הטקסט בסבב. קראתי שוב ברצף תוך ביאור מילים לא מובנות. אופק קרא את אותו קטע בתרגום אחר. הילדים כתבו שאלות. השאלות נתלו על הקיר. הוקדש זמן לטיול בין השאלות. השאלות שנכתבו: ג'וק זה ביטוי? (*

שבוע שישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. יצאנו השבוע בתחושות מעורבות. זמן טוב להרהר בדברים : הדר הירש: פילוסופיה: המפגש הפעם היה מצומצם. הגיעו רק כמחצית מספר הילדים. התחלנו בפילוסופיה. דיברתי על מחבר הטקסט, צואנג טסה. הם מאוד התפלאו: "אבל לפני 2400 שנה לא היה עולם" היה מי שאמר... דייקתי. בני אדם קיימים מאות אלפי שנים. עשרות אלפי שנים הם מדברים בשפות כמו שאנחנו מדברים היום. לפני כעשרת אלפי שנים המציאו כתב. החלקים העתיקים בתנך נכתבו לפני אלפיים חמש מאות שנה. קראנו את הטקסט. בארנו

שבוע רביעי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה בדיוק מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: התכנסנו למפגש פילוסופי אחרי שהילדים אכלו. בחרתי לעסוק בשיר של מאיר גולדברג שרמי קליינשטיין הלחין (מצורף).קראנו את השיר. הילדים קיבלו פתקים וכתבו שאלות. תליתי אותן על הקיר. הילדים טיילו בינהם והראו התעניינות. רותם ביקשה שנעבור יחד על כל השאלות ונחשוב על המהות להן, שאלות מיידעיות או פילוסופיות. כשקראתי את השאלות לא ציינתי מי כתב מה. האם הוא מדבר על הילדות שלו? ליאורי: זו שאלה מיידעית. ה

שבוע שלישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. מוזמנים לדפוק על הדלת ולהצטרף אלינו לשעה קלה: הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו למפגש השלישי שלנו. הם נכנסו לספרייה. חיכינו לארוחת הצהריים בסבלנות. אחרי שאנחנו התפצלנו לשתי קבוצות. הקבוצה שנחשבת יותר רעשנית התחילה איתי בשיעור פילוסופיה. עבדנו עם הטקסט של של סילברסטיין 'העץ הנדיב' . רוב הילדים הכירו את הסיפור. דברתי על הסופר והתחלנו בקריאה. הטקסט היה נעדר ציורים. הקריאה שטפה באופן מעולה. הילדים כתבו שאלות: מעיין שאלה למה הילד הלך תמיד לא

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.

אז אחרי כמעט שנתיים של הכנות, עליות ומורדות, התרגשויות ואכזבות, פתחנו אתמול, סוף סוף, גם את בית החינוך השני למדעי הרוח לתלמידי היסודי בתרבוטק בבת ים . 20 מתלמידי כיתות ד'-ה' בביה"ס 'יגאל אלון'  בעיר הגיעו למרכז התרבוטק הנפלא בבת ים ואז הרוח עלתה: הדר הירש: ספרות: כולנו התרגשנו, גם המבוגרים וגם הילדים. התרגשות טובה. המפגש החל במליאה בחדר גדול בספרייה. עדי וסיגל פתחו את המפגש. שיחקנו משחק הכרות שבדיעבד היה ארוך ומייגע משהו (למרות שהשיג את מטרת הכרת השמות). אחריו אכלנו כריכים. ג