שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: צפינו בקטע קצר מתוך ״בריאן כוכב עליון״ של מונטי פייתון, שבו סטן מבקש מחבריו לתנועת ההתנגדות לרומאים שיקראו לו לורטה כי הוא רוצה להיות אישה. השאלות שנשאלו: למה סטן רוצה ללדת אם הוא יודע שהוא לא יכול? למה החברים של סטן מתנגדים למה שהוא רוצה להיות? מה הבעיה בזה שגבר רוצה להיות אישה? למה הוא צריך לבכות מזה שהוא לא יכול ללדת? הוא יכול לאמץ. למה הוא לא יודע שאין לו רחם? אני חושבת שזו זכותו להיות בת, אם הוא רוצה לעשות

שבוע מס׳ 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה: פתחנו עם טקסט של ניטשה שהילדים קראו במפגש הקודם. הטקסט הוא קטע מתוך ״שקיעת האלילים״, וניטשה מציג בו למעשה את העמדה של מרבית הפילוסופים - אליה הוא מתנגד - לגבי אי-האמון בחושים. לא אמרנו לילדים שניטשה מציג כאן עמדה שאיננה שלו. באמצע הדיון תכננו לשלוף את המשך הקטע, שבו ניטשה מציג את עמדתו שלו שמאדירה את החושים, ובייחוד את חוש הריח. השאלות שנכתבו (על הקטע הראשון): למה הטקסט מדבר דווקא על דברים שקשורים בגוף? מה ז

שבוע מס׳ 11 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. בשיעור הפילוסופיה התחלנו לקרוא טקסט שאופק הביא מתוך ניטשה. התלמידים התקשו לקרוא ואופק שישב לידי הסתכל עלי ואמר: לא אכפת לי לא לערוך דיון היום. נתמקד בקריאה. וכך קראנו את הטקסט (הלקוח מתוך ״שקיעת האלילים״ לניטשה המציג את הביקורת שלו על הפילוסופיה, ובהמשך את עמדתו שלו) שאחז כשש שורות במשך שעה וחצי. כל תלמיד ותלמידה קראו כל שורה עד שהצליחו לקרוא נכון, ממש נכון. כולל דגשים רפים, נקודות, פסיקים, מקפים מפרידים וכן הלאה. זה

שבוע שמיני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הפעם החלטנו לשבור שגרה עם צפייה בסרט. אופק המליץ על סרט אנימציה מנטפליקס, נימונה שמו. את הסרט ראינו כמובן לפני שהבאנו אותו לצפייה לחברים בבת ים. הצטיידנו בפופקורן, הכנו מכלים קטנים מבריסטולים וקיווינו שהילדים יאהבו את הסרט כמו שאנחנו אהבנו אותו. לא התאכזבנו. הילדים היו מרותקים לאורך כל השעה וארבעים דקות. הסרט מספר על נימונה, ילדה שובבה במיוחד, על סף האלימה שחוברת לאביר קטוע יד שמואשם ברצח שלא ביצע. היא מזדהה איתו כי

שבוע שביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו את הקטע של פרוסט על עוגיית המדלן. הקריאה הייתה קשה, עצרנו הרבה לבאר מילים לא ברורות. גם כתיבת השאלות הייתה קשה: השאלות: למה היא רעדה ועבר בה עונג? [הכוונה ״הוא״ וכו׳] מה הוא מנסה להשיג? האם הטקסט מנסה להעביר מסר ומהו? למה יש בטקסט הרבה נושאים ומילים לא קשורות? למה הוא הרגיש בן־חלוף? האם זה טקסט של גדולים? השאלה האחרונה נבחרה. נויה ו׳ - הטקסט לא נועד לגדולים, זה תלוי אם אתה בנוי למילים האלה, א

שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש פילוסופיה למפגש שלנו בבת ים הגיעו 14 חברים. התחלקנו לשתי קבוצות. הזכרנו קצת את הטקסטים הקודמים ופנינו לקרוא את הטקסט הבא שפתח נושא חדש, חושים. הטקסט נלקח מתוך הספר "נהגה בחשיכה", ספר שיחות עם ילדים. השאלות שנכתבו: (היה קשה הפעם לכתוב שאלות. לא ממש הבנתי למה). היא לא יודעת לראות אז היא עיוורת. גם חוש הריח שלה לא כל כך טוב (היא מריחה אחרת מאמא שלה). אז מה היא חוץ מעיוורת? איך זה שהאמא לא הריחה כלום? לורטה העיוור

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק והדר): כעשרים דקות לפני תחילת השיעור תפסו אותנו האזעקות, והדר ואני הצטופפנו במקלט ביחד עם חצי מבית־הספר. כתוצאה מכך, גם מניין התלמידים שנשארו איתנו בתום האזעקה היה בערך מחצית, ולכן החלטנו להעביר שיעור משותף. קראנו קטע קצר מתוך ״הדרשה על ההר״ שבברית החדשה, העוסק באהבה לאויבים (מתי ה 43-48, מייד אחרי ״להפנות את הלחי השנייה״). לפני הקריאה הסברתי בשתי מילים על הברית החדשה הקדושה לנוצרים ביחד עם התנ״ך ועל דמו

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו טקסט של עמנואל קאנט מתוך ״על השלום הנצחי״, שעוסק במצב של שלום לעומת מלחמה. השאלות שנשאלו: למה כתוב ״שלום״ ולא ״שלום של מדינה״? מה זאת אומרת ״אינו ערובה לכך שהיא לא תפרוץ״? מה היה קורה אם לא היה שלום? למה מלחמה היא מצב טבעי ושלום לא? האם קראנו את הטקסט בגלל המצב? מה זה אומר ״מצב טבעי״? למה הטקסט מדבר על מלחמה? השאלה האחרונה נבחרה. אדם - אופק הביא את זה בכוונה בגלל המלחמה. עדי - בגלל שעכשיו מלחמ

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע מתוך ספר תהילים העוסק בדמותו של האדם רודף השלום. השאלות שנשאלו: למה הטקסט כזה ארוך? אחרי מה / מי הוא רודף? מיהו אותו איש (הרודף שלום וכו׳…)? למה יש אנשים רעים? למה לא קראנו את המשך הטקסט? על מה מדבר הטקסט? ולבסוף השאלה שנבחרה: ״רודף מזכיר לי מכות ודברים רעים, וזה ההפך משלום. איך זה?״ (בזמן ההצבעה על השאלות, אחד מהתלמידים החדשים ניסה לגרום לילדה נוספת להצביע לשאלה שלו על סמך החברות ביניהם.

את השנה השלישית בבת־ים התחלנו לא ב״תרבוטק״ אלא בבית־הספר ע״ש יגאל אלון - השנה אנחנו באים אל התלמידים! הקמנו את בית־החינוך שלנו בספרייה הבית־ספרית, והתחלנו את המפגש הראשון עם משחקי היכרות, ולאחריהם - פילוסופיה. פילוסופיה: הטקסט שהעסיק אותנו היה לקט של הגדרות למילה ״שלום״. השאלות שנשאלו: למה כל סכסוך בין מדינות צריך להיות אלים? למה ״שלום״ זה שם ישראלי נפוץ? מה קורה במצב שבו התדיינות לא מובילה לשום מקום ואין יכולת להתפשר? מה זה ״זולת״ ו״כפייה״? מה הקשר בין השורש של״מ למילה ״של

מפגש סיום שנה ! ספרות: את המפגש האחרון שלנו בבת ים ארגנו באופן שונה הפעם. פתחנו את הפגישה שלנו עם קרן הספרנית שהיתה אמורה להכיר לילדים את הספרייה ואיך מתמצאים בה. היא התמקדה מידי בהסבר על שיטות עבודה שלה כספרנית, פחות על מה מנוי בספרייה אמור לעשות כשהוא מגיע לשאול ספרים. המשכנו בשיחה על איך ניגשים לבחור ספר. הילדים היו מלאי רעיונות מעשיים. אחר כך תרגלנו מציאת ספרים בזוגות. הילדים התלהבו מאוד. עשה רושם שזה ממש הדליק אותם. ליה (החרוצה!) דאגה לכרטיסי מנוי וכך שכל מי שרצה יצא עם

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. את החלק הראשון של המפגש שלנו הקדשנו לבירור מושגי־יסוד בדמוקרטיה , בניצוחו של מוטי, המורה המלווה שלנו. מוטי הסביר לתלמידים על שלטון העם ועל ההבדל בין דמוקרטיה לשיטות משטר אחרות כמו דיקטטורה, והרחיב במיוחד על עקרון הפרדת הרשויות. הוא הציג את שלוש הרשויות והתמקד ברשות השופטת, על שלוש ערכאותיה והאינטראקציה של האזרח הקטן עם כל אחת מהן. תפקידו של בית־המשפט העליון, מעבר לתפקידו כבית־משפט לערעורים, הוא לבקר את התנהלות המדינה במקרה

ביום חמישי האחרון התקיים ב'תרבוטק' המפגש ה 17 של בית החינוך שלנו. הדר הירש ואופק נגאר: היינו מעטים השבוע בבת ים. עשרה ילדים הגיעו. במפגש הפילוסופי היינו יחד. אופק הביא טקסט של אריסטו בו דובר על סוגי אושר ועל אופיים השונה של האנשים השואפים אליו. השאלות שנכתבו : למה הסגולה הטובה עדיפה מהכבוד? למה הוא חשב שיש אנשים עם אורח חיי בהמות? האם הוא היה בטוח במה שכתב? מה אנשים אמרו על הספר הזה, הסכימו איתו? למה כתב על בהמות ולא על חיות אחרות? למה הוא עובר שלב אחרי שלב ולא מגיע לתוצאה? ע

השבוע ה 15 ב'תרבוטק' בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: התחלנו בשיעור משותף. קראנו קטע מתוך ״הנסיך הקטן״ שהביאה הדר. השאלות שנשאלו: למה שמישהו ימכור גלולות שמרוות את הצימאון? מה אנשים יעשו ב־53 דקות? למה הוא רוצה ללכת למעיין? אנחנו צריכים מים אז למה לקחת גלולה? מה באמת אפשר לעשות ב־53 דקות (אולי המעיין רחוק ולוקח זמן להגיע)? למה צריך לחסוך 53 דקות? למה המוכר רצה לוותר על המעיין? השאלה שנבחרה: למה צריך לחסוך 53 דקות? דניאל - אולי הוא רצה שיהיה לו זמן, ולאנשים. עדי - הוא רצה שיהיה ל

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: ספרות: התחלנו בשיעור ספרות משותף עם סיגל. התלמידים קיבלו את הדפים עליהם עבדו בפעם הקודמת (כחלק ממטלת כתיבה עיונית המתפרשת על פני החודש האחרון) ואיתם דף נוסף לטיוטה ודף שלישי לכתיבה. מבלי להכביר במילים, הנחינו את התלמידים להפוך את מה שעבדו עליו בפעמים הקודמות לטקסט רציף שבו הם מציגים את הטענה שלהם אודות השירים שבהם אנחנו עוסקים. וזה הכל, הנחנו להם לנפשם ואפשרנו להם להתמודד לבד עם ״תסמונת הדף החלק״. בהתחלה עוד ראי

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: ספרות: המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע. פילוסופיה: התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: ספרות: קיבצנו שתי קבוצות לעבודה משותפת על שני שירים של חלפי. אופק הנחה את השיעור. פתחנו בקריאת השירים. נזכרנו מה עשינו בשבוע שעבר. דיברנו קצת על התחושות שהשירים מעוררים בנו. אלמה העידה על עצמה שהיא עדינה, כמו האישה בשיר הראשון, שהיא יכולה לדמיין את עצמה בשיר הזה, אישה על גזוזטרא. ליאם דיבר על הביטוי "גנבות יפות" - אולי גנבות שילדים לוקחים אחד מהשני, תוך משחק, כדי להשתעשע. אורי הציע- אם הבנקים

שבוע חמישי של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו אתמול: הדר הירש: פילוסופיה: המפגש בבת ים התחיל עם הטקסט 'הדרך שלא נבחרה' מאת רוברט פרוסט. השאלות שנכתבו: למה שתי הדרכים נפרדו? למה הלך בדרך האור ולא בדרך השנייה? למה כתה על מרבד בתולי של עלי שלכת? למה בחר בדרך הראשונה ולא השנייה? למה רצה ללכת בדרך שהלכו בה פחות? השאלה האחרונה נבחרה. דניאל- כנראה שלא ידע באיזה דרך ללכת הולך בדרך שהלכו בה פחות. אלמה- כי חשב שזו הדרך הנכונה אלין- כנראה היתה מעניינת יותר שני- אני לא הי

שבוע שני של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. עוד מעט נוכל להכריז על שגרה 😊 הדר הירש: פילוסופיה: הילדים הגיעו שמחים. ישבנו לארוחת צהריים. סדרנו את הכיתה קצת אחרת והנהיה נכון וטוב יותר, האינטראקציה היתה יותר אינטימית ופחות צעקנית. החלק הראשון הוקדש לפילוסופיה. הפעם עבדתי עם הקבוצה שבשבוע שעבר עבדה עם אופק, קבוצה תזזיתית ורועשת יותר. חזרתי על כללי התנהגות. דברנו על המונח פילוסופיה, הזכרתי את התנועה שיש לה סניפים בעולם שמקיימת לימודי פילוסופיה לילדים. הם שאלו אותי אם אני מעתיקה מאופק.

הנה אנחנו שוב כאן. מתחילים בשמחה ובצהלה את שנת הלימודים השנייה שלה ב'תרבוטק' הנפלא של בת ים. מוזמנים להצטרף אלינו לכמה דקות לטעום ממה שהתרחש שם אתמול: החלק הראשון של המפגש שלנו נועד להיכרות, מכיוון שהצטרפו אלינו לא מעט תלמידים חדשים, וגם לתזכורת עבור החדשים - מה עושים בדרך רוח וכללי התנהגות. האזנו לשיר ״מכופף הבננות״, אחרי שהדר סיפרה קצת על מאיר אריאל ושלום חנוך, והילדים צחקקו לשמע מילות השיר המוזרות. לאחר מכן שיחקנו משחק הכרות ובו כל ילד אמר את שמו ושם של פרי או ירק שהוא אוה