שבוע חמישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש פילוסופיה למפגש שלנו בבת ים הגיעו 14 חברים. התחלקנו לשתי קבוצות.  הזכרנו קצת את הטקסטים הקודמים ופנינו לקרוא את הטקסט הבא שפתח נושא חדש, חושים. הטקסט נלקח מתוך הספר "נהגה בחשיכה", ספר שיחות עם ילדים. השאלות שנכתבו: (היה קשה הפעם לכתוב שאלות. לא ממש הבנתי למה). היא לא יודעת לראות אז היא עיוורת. גם חוש הריח שלה לא כל כך טוב (היא מריחה אחרת מאמא שלה). אז מה היא חוץ מעיוורת? איך זה שהאמא לא הריחה כלום? לורטה העיוור

שבוע רביעי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. פילוסופיה (אופק והדר): כעשרים דקות לפני תחילת השיעור תפסו אותנו האזעקות, והדר ואני הצטופפנו במקלט ביחד עם חצי מבית־הספר. כתוצאה מכך, גם מניין התלמידים שנשארו איתנו בתום האזעקה היה בערך מחצית, ולכן החלטנו להעביר שיעור משותף. קראנו קטע קצר מתוך ״הדרשה על ההר״ שבברית החדשה, העוסק באהבה לאויבים (מתי ה 43-48, מייד אחרי ״להפנות את הלחי השנייה״). לפני הקריאה הסברתי בשתי מילים על הברית החדשה הקדושה לנוצרים ביחד עם התנ״ך ועל דמו

שבוע שלישי בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו טקסט של עמנואל קאנט מתוך ״על השלום הנצחי״, שעוסק במצב של שלום לעומת מלחמה. השאלות שנשאלו: למה כתוב ״שלום״ ולא ״שלום של מדינה״? מה זאת אומרת ״אינו ערובה לכך שהיא לא תפרוץ״? מה היה קורה אם לא היה שלום? למה מלחמה היא מצב טבעי ושלום לא? האם קראנו את הטקסט בגלל המצב? מה זה אומר ״מצב טבעי״? למה הטקסט מדבר על מלחמה? השאלה האחרונה נבחרה. אדם - אופק הביא את זה בכוונה בגלל המלחמה. עדי - בגלל שעכשיו מלחמ

שבוע שני בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע מתוך ספר תהילים העוסק בדמותו של האדם רודף השלום. השאלות שנשאלו: למה הטקסט כזה ארוך? אחרי מה / מי הוא רודף? מיהו אותו איש (הרודף שלום וכו׳…)? למה יש אנשים רעים? למה לא קראנו את המשך הטקסט? על מה מדבר הטקסט? ולבסוף השאלה שנבחרה:  ״רודף מזכיר לי מכות ודברים רעים, וזה ההפך משלום. איך זה?״  (בזמן ההצבעה על השאלות, אחד מהתלמידים החדשים ניסה לגרום לילדה נוספת להצביע לשאלה שלו על סמך החברות ביניהם.

את השנה השלישית בבת־ים התחלנו לא ב״תרבוטק״ אלא בבית־הספר ע״ש יגאל אלון - השנה אנחנו באים אל התלמידים! הקמנו את בית־החינוך שלנו בספרייה הבית־ספרית, והתחלנו את המפגש הראשון עם משחקי היכרות, ולאחריהם - פילוסופיה.   פילוסופיה: הטקסט שהעסיק אותנו היה לקט של הגדרות למילה ״שלום״. השאלות שנשאלו: למה כל סכסוך בין מדינות צריך להיות אלים? למה ״שלום״ זה שם ישראלי נפוץ? מה קורה במצב שבו התדיינות לא מובילה לשום מקום ואין יכולת להתפשר? מה זה ״זולת״ ו״כפייה״? מה הקשר בין השורש של״מ למילה ״של

מפגש סיום שנה ! ספרות: את המפגש האחרון שלנו בבת ים ארגנו באופן שונה הפעם. פתחנו את הפגישה שלנו עם קרן הספרנית שהיתה אמורה להכיר לילדים את הספרייה ואיך מתמצאים בה. היא התמקדה מידי בהסבר על שיטות עבודה שלה כספרנית, פחות על מה מנוי בספרייה אמור לעשות כשהוא מגיע לשאול ספרים. המשכנו בשיחה על איך ניגשים לבחור ספר. הילדים היו מלאי רעיונות מעשיים. אחר כך תרגלנו מציאת ספרים בזוגות. הילדים התלהבו מאוד. עשה רושם שזה ממש הדליק אותם. ליה (החרוצה!) דאגה לכרטיסי מנוי וכך שכל מי שרצה יצא עם

שבוע 24 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר והדר הירש: פילוסופיה: לקראת ביקורו של הפילוסוף יהודה עתי בבית־החינוך שלנו בשבוע הבא, קראנו את אחד משיריו שנקרא ״זה כמו לבחור בין שמחה לעצב״, מתוך ספרו ״מה לך רוח?״. השאלות שנשאלו: למה צריך להבין שאין בחירה בין עצב או שמחה? למה קיים הדופק כשיש עצב ושמחה? למה רק החום דופק ופועם, האם הלב לא אמור לפעום גם? מה משמעות ״הדופק הפועם״ בהקשר של שאר השיר? עם מה הוא דיבר - על קושי בחיים? כשהוא אומר ״איפה אתה״ למה הוא מתכוון

שבוע 23 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר פילוסופיה: קראנו ציטוט קצר של אמנית הקול ויקטוריה חנה, מתוך ראיון שנערך איתה, וזאת לאחר שהדר סיפרה לנו עליה ולאחר שצפינו באחד מהקליפים שהוציאה ( קישור ). הציטוט עצמו היה קצר: ״כל קושי שיש לנו, כל מום – מום, מם־וו־מם – כל מום שאנחנו נולדים אתו הוא יכול, בגלל הקושי, להכריח אותנו, לאלץ אותנו לחקור משהו.״ השאלה שנבחרה לדיון: למה בכלל צריך לחקור משהו? תהל - אפשר לחקור משהו כדי לדעת עליו עוד, להרחיב את הידע. לחקור זה ט

שבוע 22 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: היה כיף להיפגש שוב עם הילדים בבת ים אחרי שלא התראינו בשבוע שעבר. את מפגש ספרות התחלנו בשיחה על כתיבה. אמרתי להם שהיה מעניין לקרוא את תרגילי הכתיבה שלהם. המשימה היתה לכתוב על עולם ללא כסף, כמשאלת הלב של דוקטור דוליטל.  רובם (או ליתר דיוק כולם חוץ מטקסט אחד, של ליה, שבאה לדבר איתי קצת, לקבל דחיפה קלה שתתניע את הכתיבה) כתבו על עולם מדכא מאוד, אלים מאוד, מכוער, עצוב. תיאורים של דיסטופיה נוראה. תהיתי בקול למה. עדי אמר

שבוע 21 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: קראנו קטע קצר של שפינוזה: משפט 4 והנסמך שלו בחלק ד׳ של ה״אתיקה״, שעוסק בכך שהאדם הוא חלק מהטבע וכפוף תמיד לחוקיו. השאלות שנשאלו: האם אנשים אוהבים לציית לטבע? למה האדם מציית לטבע? למה שהאדם לא יוכל לסבול שינויים? האם זה אומר שבני האדם הם חיות? למה שהאדם לא יהיה חלק מהטבע? למה ״מן הנמנע״, יכול להיות שדווקא האדם הוא לא חלק מהטבע? מה יקרה אם האדם לא יהיה חלק מהטבע?  השאלה האחרונה נבחרה ברוב מוחץ.   אלמה -

הנה מה שהתרחש השבוע (ה 20 במניין) בתרבוטק: הדר הירש: ספרות: אחרי מפגש פילוסופיה מעניין במיוחד והפסקה נחמדה ומחלצת עצמות חזרנו לחדר עם הפופים להמשיך לקרוא את דוקטור דוליטל.  בתחילת המפגש חילקתי את תרגילי הכתיבה משבוע שעבר. היו ילדים שרצו להקריא בקול דיאלוג שכתבו עם חיה שבאורח פלא ידעו את שפתה. היו טקסטים מעניינים יותר, היו כאלה שפחות, אבל אני מאוד שמחה לספר שכולם כתבו בשמחה, בטבעיות. זו בהחלט התפתחות מתחילת השנה שעברה. אחר כך נזכרנו בשני הפרקים הראשונים שקראנו בשבוע שעבר. הילד

שבוע 19 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. את החלק הראשון של המפגש שלנו הקדשנו לבירור מושגי־יסוד בדמוקרטיה , בניצוחו של מוטי, המורה המלווה שלנו. מוטי הסביר לתלמידים על שלטון העם ועל ההבדל בין דמוקרטיה לשיטות משטר אחרות כמו דיקטטורה, והרחיב במיוחד על עקרון הפרדת הרשויות. הוא הציג את שלוש הרשויות והתמקד ברשות השופטת, על שלוש ערכאותיה והאינטראקציה של האזרח הקטן עם כל אחת מהן. תפקידו של בית־המשפט העליון, מעבר לתפקידו כבית־משפט לערעורים, הוא לבקר את התנהלות המדינה במקרה

שבוע 18 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר והדר הירש: פילוסופיה: התחלנו בקריאה בקטע פילוסופי מאת הקיסר הרומי מרקוס אורליוס, העוסק ביחסים שבין החלק לשלם ובשלווה שמקנה לכותב הידיעה שהוא חלק משלם שתמיד מועיל לעצמו. השאלות שנשאלו: מי זה השלם? למה הוא מתייחס לטבע? למה השלם תמיד מועיל לעצמו? למה תמיד צריך להניח שאנחנו חלק משלם? למה כל הטקסט מדבר על שלם ולא על עוד דברים? איך אפשר להגיד שהטבע תמיד מועיל לעצמו, הרי הקורונה עשתה רע לאנשים. השאלה שנבחרה: למה תמיד צר

ביום חמישי האחרון התקיים ב'תרבוטק' המפגש ה 17 של בית החינוך שלנו. הדר הירש ואופק נגאר: היינו מעטים השבוע בבת ים. עשרה ילדים הגיעו. במפגש הפילוסופי היינו יחד. אופק הביא טקסט של אריסטו בו דובר על סוגי אושר ועל אופיים השונה של האנשים השואפים אליו. השאלות שנכתבו : למה הסגולה הטובה עדיפה מהכבוד? למה הוא חשב שיש אנשים עם אורח חיי בהמות? האם הוא היה בטוח במה שכתב? מה אנשים אמרו על הספר הזה, הסכימו איתו? למה כתב על בהמות ולא על חיות אחרות? למה הוא עובר שלב אחרי שלב ולא מגיע לתוצאה? ע

שבוע 16 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. הדר הירש: פילוסופיה: המפגש שלנו בבת ים התחיל בקבוצה מפוצלת. קראנו טקסט שליה הביאה לנו, "נקודת ראותו של חזיר", דיאלוג בין חזיר מובל לשחיטה טקסית ובין כהן הדת. השאלות שנכתבו: מה קשור סין לחזירים? למה שהחזיר ירצה למות כל כך מהר? למה הוא אמר את זה? לא כיף למות. למה הכהן אומר לחזיר למה אתה לא רוצה למות כשהוא בעצמו לא רוצה למות? למה הכהן עמד לפני המכלאה ונשא דברים? מה, הוא מדבר עם חזירים? השאלה האחרונה קבלה הכי הרבה הצבעות. דניא

השבוע ה 15 ב'תרבוטק' בבת ים. אופק נגאר: פילוסופיה: התחלנו בשיעור משותף. קראנו קטע מתוך ״הנסיך הקטן״ שהביאה הדר. השאלות שנשאלו: למה שמישהו ימכור גלולות שמרוות את הצימאון? מה אנשים יעשו ב־53 דקות? למה הוא רוצה ללכת למעיין? אנחנו צריכים מים אז למה לקחת גלולה? מה באמת אפשר לעשות ב־53 דקות (אולי המעיין רחוק ולוקח זמן להגיע)? למה צריך לחסוך 53 דקות? למה המוכר רצה לוותר על המעיין? השאלה שנבחרה: למה צריך לחסוך 53 דקות? דניאל - אולי הוא רצה שיהיה לו זמן, ולאנשים. עדי - הוא רצה שיהיה ל

שבוע 14 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים. אופק נגאר: ספרות: התחלנו בשיעור ספרות משותף עם סיגל. התלמידים קיבלו את הדפים עליהם עבדו בפעם הקודמת (כחלק ממטלת כתיבה עיונית המתפרשת על פני החודש האחרון) ואיתם דף נוסף לטיוטה ודף שלישי לכתיבה. מבלי להכביר במילים, הנחינו את התלמידים להפוך את מה שעבדו עליו בפעמים הקודמות לטקסט רציף שבו הם מציגים את הטענה שלהם אודות השירים שבהם אנחנו עוסקים. וזה הכל, הנחנו להם לנפשם ואפשרנו להם להתמודד לבד עם ״תסמונת הדף החלק״. בהתחלה עוד ראי

השבוע ה-13 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: ספרות: המפגש שלנו בבת ים התחיל עם ספרות. אופק הכין דף עבודה מסודר שעוקב אחרי תהליך הכתיבה העיונית. כל אחד מהילדים קיבל דף כזה והתבקש למלא טבלה בה הוא יתייחס לנושא עליו הוא רוצה לכתוב דרך מס' קריטריונים. את השלב המקדים לעבודת הכתיבה עשינו במפגש הקודם. אין ילד שלא ביקש עזרה בכתיבה ובמילוי הטבלה. זה היה מייגע. פילוסופיה: התפצלנו לשתי קבוצות. קראנו טקסט של קאנט הנוגע למושג האושר מ"הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות".

שבוע 12 בבית החינוך למדעי הרוח לתלמידי היסודי בבת ים . הדר הירש: פתחנו במפגש ספרות של שתי הקבוצות יחד. קראנו את שני השירים של חלפי בהם אנחנו עוסקים (הקריאה השתפרה מאוד. היתה בתחילת התהליך מהוססת, מתנצלת. כעת בטוחה, יציבה, יפה ומדויקת) פתחנו במושגים של מטאפורה והאנשה. מצאנו דוגמאות בשירים וגם חשבנו על כמה בעצמנו. חילקנו את הדפים שנכתבו משבוע שעבר וכתבנו כותרת . הילדים עובדים בחשק וריכוז (רובם, יש מי שלא מוצא עניין) . עבודה קשה ומאתגרת. אחרי ההפסקה התפצלנו לשתי קבוצות.  יצאנו ל

שבוע 11 של לימודים ב'תרבוטק' בבת ים. זה מה שהתרחש אצלנו בחמישי האחרון: הדר הירש: ספרות: קיבצנו שתי קבוצות לעבודה משותפת על שני שירים של חלפי. אופק הנחה את השיעור. פתחנו בקריאת השירים.  נזכרנו מה עשינו בשבוע שעבר. דיברנו קצת על התחושות שהשירים מעוררים בנו. אלמה העידה על עצמה שהיא עדינה, כמו האישה בשיר הראשון,  שהיא יכולה לדמיין את עצמה בשיר הזה, אישה על גזוזטרא.  ליאם דיבר על הביטוי "גנבות יפות" - אולי גנבות שילדים לוקחים אחד מהשני, תוך משחק, כדי להשתעשע. אורי הציע- אם הבנקים